עמוד 64The Journalאוקטובר 2026
הושבה בלי דרמות: השיטה שלי
איך בונים סידורי ישיבה שכולם יוצאים מהם מחייכים, גם כשבצד אחד של המשפחה לא מדברים עם הצד השני.

אין משימה שמייצרת יותר ויכוחים לפני חתונה מאשר הושבה. אבל היא לא חייבת להיות מלחמה. ככה אני עושה את זה.
שלב 1: קבוצות, לא שמות
לפני שמזיזים שם אחד, מחלקים את כל האורחים לקבוצות: משפחה של הכלה, משפחה של החתן, חברים מהצבא, מהעבודה, מהשכונה. כל קבוצה מקבלת אזור. רק אחרי זה נכנסים לשולחנות.
שלב 2: השולחנות הרגישים קודם
בכל משפחה יש את מי שלא יושבים ליד מישהו אחר. את זה אני שואלת בפגישה, בשקט, ומסדרת קודם כל. כשהשולחנות הרגישים במקום, כל השאר נופל לבד.
שלב 3: מבוגרים רחוק מהרמקולים
סבתות וסבים צריכים לשמוע אחד את השני ולהגיע לשירותים בקלות. צעירים רוצים להיות ליד הרחבה. נשמע פשוט, וזו הטעות הכי נפוצה שאני רואה.
הטיפ שלי: אל תסיימי את ההושבה מוקדם מדי. אישורי הגעה משתנים עד השבוע האחרון. אני סוגרת סופית שלושה ימים לפני, ושולחת לאולם גרסה אחת בלבד.
אמא של הכלה רצתה את כל הדודות בשולחן אחד ליד החופה. אמא של החתן רצתה אותו מקום לחברים של אבא שלו. ישבתי עם שתיהן יחד, הראיתי מפה של האולם, ומצאנו שני שולחנות במרחק זהה מהחופה. שתיהן יצאו בתחושה שניצחו.
ומה עם "שולחן אחרים"?
אין דבר כזה אצלי. כל אורח צריך להרגיש שחשבו עליו. אם יש כמה אורחים שלא מכירים אף אחד, אני מושיבה אותם יחד עם מישהו חברותי שיכיר ביניהם.
טובה ממןמפיקת חתונות, 12 שנה ו-500+ חתונות


